פסיקת הוצאות משפט ע"פ ההוצאות הריאליות של בעלי הדין
בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נגד הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה, המסחר
הרשם יגאל מרזל קבע, כי קביעת שיעור ההוצאות, תעשה ע"פ הוצאות המשפט הריאליות, בכפוף להיותן סבירות הכרחיות ומידתיות.
הדיון בבג"ץ 891/05 ובע"א 2617/00 אוחד, לצורך הדיון בשאלה מהי אמת המידה לקביעת שיעור החיוב בהוצאות משפט.
ע"פ תקנות סדר הדין האזרחי, לבית המשפט קיים שיקול דעת בשאלה אם לפסוק הוצאות ובשאלת שיעור ההוצאות, אך מלבד רף המינימום - שכר הטרחה המינימלי הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (שגם ממנו ניתן לסטות), אין התקנות קובעות מהי אמת המידה הרגילה לפיה על בית המשפט לפסוק הוצאות.
יש לאזן בין הצורך בהרתעת מתדיינים מניהול הליכי סרק ובזבוז זמן שיפוטי (אינטרס התומך בחיוב בהוצאות הריאליות) , לבין הצורך להימנע מהרתעת יתר של בעלי הדין ושמירה על שוויון ביניהם (אינטרס התומך בחיוב פחות מההוצאות הריאליות) .
האיזון הראוי הינו, כי הוצאות המשפט שיפסקו יהיו אלו שהוצאו בפועל, ובלבד שהן סבירות, הכרחיות ומידתיות בהתאם לנסיבות המקרה.
במסגרת הבחינה האובייקטיבית של סבירות הוצאות המשפט הריאליות, יש לקחת בחשבון בין היתר את התעריף המינימאלי ,התנהגות הצדדים להליך, הסעד המבוקש, מורכבות התיק וחשיבות העניין עבור בעלי הדין. הטוען להוצאות אלה, הוא שצריך להוכיח את שיעורן בפועל.
בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נגד הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה, המסחר
למדור סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
